הגיל כן קובע

משתנים רבים משפיעים על קצבת הפנסיה העתידית שלנו וקצרה היריעה מלבחון את כולם, אך כמו בכל סוגיה מורכבת, ישנם גורמים החשובים יותר. לא תהיה זו הגזמה אם נבחר בגיל בו מתחילים את ההפרשות לפנסיה, כאחד המרכיבים המשפיעים ביותר על גובה הקצבה העתידית.

חשיבות גיל החיסכון

בהנחה שאנו חוסכים בכל חודש סכום נתון לטובת הפנסיה שלנו, מספר השנים בהן חסכנו והפקדנו לפנסיה קובע את גובה הסכום ממנו תיגזר הקצבה החודשית שלנו. השאלה כמה בדיוק לחסוך היא חמקמקה, בשל העלייה בתוחלת החיים. על כן, נמצא ששיקול חשוב ביותר הוא מועד התחלת החיסכון לפנסיה. ככל שנחסוך בגיל צעיר, הרי שמספר התשלומים יגדל ואפקט הריבית דריבית יביא לכך שהסיכוי לחיים נוחים יותר בגיל השלישי יגדל. במילים אחרות, לא דומה שקל שמופרש לחיסכון בגיל 25, לאותו שקל המופרש בגיל 35.

כדי להמחיש זאת בצורה טובה יותר, ניתן דוגמא. אלי ודני הם שני אחים שהפרש הגילאים ביניהם הוא 10 שנים. דני, בן ה– 25 והצעיר בין השניים, החל בעבודה חדשה ובתוך כך הצטרף לאחת מקרנות הפנסיה המוכרות במשק. אלי, שנמנע עד כה מהצטרפות לקרן פנסיה בשל סיבות שונות, התייעץ עם אחיו ושוכנע להתחיל להפריש גם הוא, אך באיחור של 10 שנות עבודה בהשוואה לאחיו הצעיר.
שניהם מרוויחים שכר זהה, כ– 10,000 ₪ לחודש ולשניהם מופרש סך של 18.33% מן השכר כהפרשות חודשיות לטובת קרן הפנסיה.
תחת ההנחה שהם יחויבו בדמי ניהול מקסימאליים של 0.5% מהחיסכון הנצבר ו- 6% מההפקדה לחיסכון, נמצא כי כאשר יגיעו לגיל הפרישה (67) צפוי דני לקבל קצבה חודשית בגובה של כמעט 10 אלף ₪ (9,995 ₪ אם להיות מדויקים) ואילו אלי צפוי לקצבה של 6,150 ש"ח בלבד, הבדל עצום של 38% המשפיע מהותית על איכות חייהם בגיל הזהב. וזה לא הכול. ככל שהזמן יעבור, ילך הפער בין השניים ויגדל שכן הסכום הנצבר נושא תשואה.

נכון, כפי שנאמר בתחילה משתנים רבים מלבד הגיל הם הקובעים את גובהה של קצבת הפנסיה שלנו (התשואה על הכסף, דמי הניהול ועוד). כל אחד מהם נדרש לתשומת לב וקבלת החלטות נבונה, אך אין ספק כי הגיל בו יחל העובד לחסוך ומשך הזמן בו יפריש לכספי הפנסיה – בו טמונה הבשורה העיקרית בדבר חיי רווחה לאחר הפרישה. האחריות לכך היא עלינו.

האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם.