מרוץ העכברים: המספרים שיסדרו לכם את החיים

האקזיט העתידי שלי

מכיוון שלאורך הדרך אף אחד לא נותן לנו הבטחות מיוחדות לגבי ההצלחה הצפויה, רצוי שיהיו מספר תחומים אותם נתכנן בצורה הטובה ביותר על מנת שנוכל לדאוג לעצמנו בימים בהם לא נוכל לייצר יותר הכנסות.
הסטטיסטיקה אומרת (מתוך נתוני הלמ"ס) שכארבעה מתוך חמישה גברים יגיעו לגיל 65 והאמת היא, שרובנו לא מכינים את עצמנו ליום הזה מספיק טוב. הסיבה לכך היא שאנחנו לא טובים באומדנים.

קרוב לודאי שכמעט כל אחד מאיתנו יסע לקצה השני של העיר בשביל לחסוך 500 ש"ח בקניית מערכת רדיו שעולה 1,000 ש"ח ,אבל לא ייסע לשם בשביל לחסוך את אותם 500 שקלים בקניית ג'יפ בחצי מיליון. זה הרי טיפשי, אלו אותם 500 ש"ח שנחסכים מחשבון הבנק שלנו והבנק שלנו לא יודע מה מקורם של אותם 500 ש"ח.

רובנו מפחדים יותר מהתרסקות של מטוס או מהגרעין האירני והולכים לבריכה בחדווה מבלי לדעת שהסיכוי שיקרה לנו משהו שם גדול פי כמה. מסיבה זו, אף אחד לא עושה תכנון פיננסי או פנסיוני לגיל פרישה כשהוא בן 25 מכיוון שזה לא מעניין, למרות שאם נתחיל בגיל זה, הסיכוי שלנו להגיע לגיל פרישה עם מספיק נכסים לחיות את חיינו בשלום ושלווה, גדול הרבה יותר.

אם בגיל 25 היינו יודעים שישנה אפשרות (בתרחישים מסוימים) שהפנסיה שלנו עלולה לקטון עד הגיענו לגיל פרישה בגלל תחום עלום שנקרא אקטואריה, קרוב לוודאי שלא היינו עושים כלום, אבל ההשפעה התהומית על 80% מהאוכלוסייה יכולה להיות עצומה (גרועים באומדנים, זוכרים?).

השורה התחתונה היא שהחינוך הפיננסי במדינה נמצא בחיתוליו ולמרות שחוקקו חוקים רבים להבטחת פנסיה בגיל פרישה, האמת היא שהמנגנונים הפנסיונים לא בהכרח יספיקו לנו לקצבה ראויה בגיל פרישה אם נתחיל לחסוך בגיל מאוחר מדי, אם ההפרשות שלנו יהיו נמוכות, אם נעבור תקופות ארוכות ללא הפקדות ועוד שלל סיבות. בקיצור, חובתנו לחסוך לעתידנו ועתיד ילדינו בהקדם האפשרי.

חסכון קטן יביא הרבה

חסכון נתפס פעמים רבות ככסף פנוי שעלינו לשים בצד כשיש, אבל האמת היא שאין הבדל בין תשלום חשבון חשמל או ארנונה (ניתן תמיד לעבור לדירה קטנה יותר או לחסוך בחשמל), לבין לשים אפילו 300 ש"ח בצד לטובת חסכון. לאורך 30 שנים, 300 ש"ח בחודש, יכולים להגיע לסכומי כסף נכבדים.

בהנחת הפקדה חודשית של 300 ש"ח ותשואה של 3% בשנה, ניתן לראות שהאדם החוסך יכול להגיע לצבירה של 41,000 ש"ח לתקופה של 10 שנים, ל 92,000 ש"ח ב 20 שנה ולסכום אדיר של 158,000 ש"ח ל 30 שנה. במונחי פנסיה, מדובר בקצבה חודשית של כ- 750 ש"ח מדי חודש בחודשו (לפי המקדמים המקובלים היום). וזה רק עם 300 ש"ח. עם 1,000 ש"ח על 30 שנה נגיע כבר לסכום אסטרונומי של כ- 800,000 ש"ח.

במונחי פנסיה, מדובר בקצבה חודשית של כ- 4,000 ש"ח מדי חודש בחודשו (לפי המקדמים המקובלים היום). לשם ההבהרה, מדובר בקצבאות אשר אמורות להשלים את הצבירה במוצרים הפנסיונים המסורתיים.

האחריות היא שלנו

מי מאיתנו לא היה רוצה להגדיל את החיסכון הפנוי שלו בסכומים כאלו לגיל הפרישה שלו. זה יכול להיות ההבדל בין פרישה בכבוד לפרישה בדלות וחוסר. האחריות היא שלנו.

אז איפה ניתן לחסוך? בהפקדות לקופות גמל עצמאיות (כן כן, לקצבה) ולקבל בנוסף להפקדות גם הטבות מס בהתאם לחוק, פוליסות פיננסיות, ועבור מי שהכסף נמצא בכיסו ישנם עוד אפיקים רבים שיכולים להיטיב עם מצבו בעתיד בצורה נפלאה. האחריות למצבנו הפיננסי והפנסיוני היא שלנו בלבד ואל לנו להסתמך על רצונו הטוב של אף אדם שידאג לנו בעתיד. ביטוח לאומי וקצבה פנסיונית יכולים להיות דבר נפלא, אך השאיפה היא להיעזר בהם ולא להסתמך עליהם.

על כל אחד ואחת מאיתנו להכניס ראשו לעולם הפנסיה והפיננסים, על מנת שנוכל לתכנן את עתידנו ועתיד ילדינו בצורה הטובה ביותר, אם בצורה ישירה או דרך איש מקצוע. רק כך נוכל לדעת בבטחה, לקראת העשור השלישי, שנוכל לעשות אקזיט ראוי.

האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם.