ה-FEED
רשימת הקריאה שלי
התחברות
צרו קשר
הרשמה לניוזלטר
ה-FEED
רשימת הקריאה שלי
ה-FEED כל מה שקורה עכשיו באתר!

הכוחות השקטים שמשפיעים על ערך הכסף שלנו

תיקי השקעות, פיקדונות בנקאיים, קרנות השתלמות, קופות גמל, פוליסות חיסכון, קופות גמל להשקעה ועוד. אלו רק חלק ממכשירי ההשקעה והחיסכון השונים העומדים לרשותנו כיום, על מנת להשיא את ערך הכסף שלנו

בשנים אחרונות עלתה המודעות לגבי חשיבות החיסכון לטווח ארוך ולאותם גורמים אשר משפיעים לרעה על התשואות. הגורמים הידועים ביותר הם לרוב:

  • דמי ניהול / שמירה, או כל עלות קבועה הנגזרת מעצם קיום מכשיר החיסכון.
  • עמלות שלרוב נגזרות מגודל התיק, או היקף הפעילות / שימוש באותו אפיק.

הגורמים הנ"ל קיבלו את מירב תשומת הלב ובצדק, כי ברוב מסלולי או אפיקי החיסכון כיום ניתן ואף רצוי להתמקח על התנאים, על מנת למקסם את התשואה בטווח הארוך. אך הם אינם הגורמים הבלעדיים. במאמר זה לא נתיימר לכסות את כל הגורמים האפשריים, כיוון שבעולם הגלובלי של היום גם ציוץ תוקפני של נשיא, או החלטה של שייח סעודי על כמות הנפט שתימכר השנה, יכולים להשפיע על כיסנו באופן דרמטי. הפעם נסביר ונדון בשני גורמים חשובים, אמנם שקטים, אך חשובים לא פחות והשפעתם על כספנו וחסכונותינו. מדובר באינפלציה ושינויים בשערי מט"ח.

בעולם הגלובלי של היום גם ציוץ תוקפני של נשיא, או החלטה של שייח סעודי על כמות הנפט שתימכר השנה, יכולים להשפיע על כיסנו באופן דרמטי

אינפלציה

מעת לעת יוצא לנו לשמוע על כאלה שאינם מאמינים בבנקים, חושבים שהשווקים הפיננסים גבוהים מדי ושהמפולת הבאה היא רק עניין של זמן. לכן, את הכסף שלהם הם מחזיקים רק בעובר ושב (עו"ש), או במזומן. בעוד שזה הגיוני ואף מומלץ להתאים את ההשקעות והחיסכון בהתאם לרמות הסיכון, הצרכים הפיננסים וטווח ההשקעה הפרטני של כל אדם, התעלמות לאורך זמן ממכשירי חיסכון והשארת הכסף במזומן בלבד, מתעלמת מכוחה של תופעה כלכלית בסיסית ביותר הנקראת אינפלציה.

אינפלציה מבטאת עלייה כללית של מחירי המוצרים או השירותים במשק לאורך זמן. אחוז האינפלציה הרצוי הוא לא ערך קבוע, אלא תלוי בין השאר בשלב ההתפתחות הכלכלית של המשק ובתרבות במדינה, אך רוב הבנקים המרכזיים בעולם שואפים לאינפלציה חיובית מתונה. כך לדוגמא, במדינה שהאינפלציה הממוצעת בה בחמש השנים האחרונות היא שני אחוזים לשנה (שזה מרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל), אותם אנשים ששמרו כסף במזומן, למעשה הפסידו. הם הפסידו בגלל שכח הקנייה של הכסף נשחק בעשירית בחמש השנים האחרונות.

כשמושג כמו יוקר המחייה מקבל כ"כ הרבה תשומת לב שלילית, לעיתים קשה להבין מה כ"כ טוב בעולם בו רמת המחירים רק עולה. על אחת כמה וכמה, אם נדמיין שגם השכר עולה בדיוק באותו שיעור, אז בעצם אין כל שינוי ריאלי ברמות המחירים. התשובה לכך היא שאינפלציה היא לא בהכרח המטרה, אלא יותר סממן של כלכלה בריאה. למשל, תחשבו על משק שבו יש דפלציה, כלומר ירידה כללית ומתמשכת של רמת המחירים במשק. האם הייתם רוצים לקנות במשק כזה אוטו, בית, טלפון נייד? ואם כן, אז האם הייתם מעדיפים לקנות היום או בעוד שנה?

מדוגמא זו ניתן לראות שבמשק עם דיפלציה ארוכת שנים יש סיכון לפגיעה בתעשייה, בגין רצון של הצרכנים לחכות למחיר זול יותר. כמובן שלא כל שעורי האינפלציה מבטיחים צמיחה וגם אינפלציה גבוהה מאוד (היפר אינפלציה), כפי שהייתה בשנות ה80 בארץ ישראל, יכולה לפגוע קשות באזרחים ובחברות, זאת מכיוון שההכנסות לא מצליחות להדביק את הפער של עליית רמת מחירי ההוצאות.

"מלחמת המטבעות"

בעולם הגלובלי כיום, כמעט אף מדינה אינה מתפקדת כמשק סגור לחלוטין. רוב המדינות נסמכות על ייצוא וייבוא שירותים וסחורות ממדינות אחרות. כאשר הבדלים בשערי החליפין בין מטבעות במדינות הייצור והמכירה, יוצרים או פוגעים באטרקטיביות של רכישת המוצר / שירות. ישראל, כמדינה המסתמכת על ייצוא, תשאף שיהיה לה שקל חלש לעומת מטבעות החוץ. מטבע חלש אמנם פוגע בכח הקנייה של האזרחים המזמינים מוצרים באינטרנט, או חולמים על טיול בארה"ב, אבל זה טוב לאטרקטיביות הכלכלה הישראלית במשק הגלובלי. זאת, כיוון שהמוצרים והשירותים הישראלים זולים בהשוואה למדינות אחרות.

צעדים שונים כגון קיבוע שער היואן הסיני, הורדת הריבית והדפסת הדולרים המסיבית ע"י ה"פד" (FED) האמריקאי, או רכישות המט"ח על ידי בנק ישראל (שיתרות הדולרים שלו חצו לאחרונה את קו ה-100 מיליארד דולר), נועדו להחליש ולהשפיע על המטבע של אותה מדינה על חשבון שאר שותפות הסחר והמתחרות שלה. צעדים אלה שהתרבו בשנים האחרונות בין הכלכלות הגדולות בעולם ובעיקר מאז המשבר הכלכלי של 2008, כבר זכו לכינוי "מלחמת המטבעות" ומבטאים את הרצון של המדינה ליצור למטבע שלה יתרון תחרותי.

אך לפעמים יש אירועים פוליטיים שיכולים להשפיע על הכספים שלנו לא פחות. למשל לאחר שהתקבלו התוצאות המפתיעות של משאל העם על יציאת אנגליה מהאיחוד האירופאי (הברקזיט) ביוני 2016, נפל שער לירת השטרלינג מול סל המטבעות העולמי. אמנם חלק מהחברות הבריטיות (בעיקר היצואניות) נהנו מפיחות זה במטבע, אך אדם שההכנסות שלו בליש"ט וההוצאות שלו בשקלים, ראה איך כח הקנייה הריאלי שלו נחלש בכ-18% מאז הברקזיט ועד אפריל השנה.

קראו עוד במגזין:

 

גם ללא משברים או אירועים יוצאי דופן, קשה לחזות שינויים בשערי המטבע לאורך זמן בגלל שהם מושפעים מגורמים רבים ויש לקחת בחשבון סיכון זה בהשקעות. למשל ישראלי שקנה נדל"ן בארה"ב ביולי 2012 מתוך רצון לנצל את מחירי הבתים הנמוכים אחרי המשבר הכלכלי האחרון וירצה לממש את השקעתו היום, יגלה שהדולר נחלש בתקופה זו בכ-10% ביחס לשקל ולכן אם הנכס שלו לא הניב לו רווח של לפחות כ-11%, הוא למעשה הפסיד מהשקעה זו (וזה עוד לפני מיסים ועמלות אחרות).
אמנם הדוגמאות האחרונות הן על אנשים פרטיים שלא השקיעו בשוק ההון, אך מן הסתם גם השקעה באג"ח בריטי או מנייה אמריקאית הייתה בעלת השלכות דומות. חשוב להדגיש שגם חברות יכולות להיות חשופות להפסדים או רווחים בגין שינויים בשערי המטבע בין אזורי הפעילות השונים שלהן ולכן רובן מגדרות סיכון זה.

שינויים בשערי מט"ח

בניגוד לדמי ניהול או עמלת קנייה / מכירה שאלו גורמים שעוד לכאורה ניתנים לשליטתנו, סביר להניח שרובנו לא יכולים לשלוט באינפלציה במדינת ישראל או בפיחות השקל ,אבל ברגע שאנחנו מודעים להשפעה המצטברת שלהם על כספנו, רצוי להגן על עצמנו כדי למזער את הפגיעה שלהם בנו, בטווח הארוך. למרות שבשנים האחרונות האינפלציה בישראל הייתה אפסית ולעיתים גם שלילית (בין השאר בגלל צעדים של הממשלה להוזלת יוקר המחייה, וירידה במחירי תשומות, כמו הנפט) למשקיע הישראלי הרוצה להגן על כספו מאינפלציה, יש מספר אפשרויות צמודות מדד (החל בפיקדון וכלה באג"ח). השקעה באפיקים צמודי מדד יכולה לספק "ביטוח" מפני עליית מחירים בכך שהיא מבטיחה תשואה מסוימת ואת השינוי שחל במדד באותה תקופה.

ביזור ההשקעה לחו"ל היא אפשרות טובה להקטנת התלות בביצועי המשק הישראלי והקטנת סיכון בהשקעה. לכן סביר להניח שבין אם זה בתיק ההשקעות או בקופת הגמל שלנו, כיום רובנו חשופים לביצועים של אפיקי השקעה בחו"ל (מניות, אג"חים, תעודות סל, נדל"ן). חשיפה זו היא כפולה מכיוון שבדומה לאותו משקיע נדל"ן, בהשקעה זו אנחנו תלויים גם בשינוי של שער החליפין של אותו מטבע וגם בביצועים של אותה השקעה. ישנן גם קרנות נאמנות ותעודות סל רבות בבורסה בת"א, המאפשרות למשקיעים להיחשף להשקעות בחו"ל עם מנגנון מובנה לנטרול השפעות שער המטבע. כך למשל משקיע שרוצה להשקיע בבורסת גרמניה אך חושש שהיורו יחלש בשנים הקרובות, יכול להגן על עצמו ע"י רכישת תעודת סל מתאימה.

ישנם גם מכשירים מתוחכמים יותר המאפשרים גידור כמו נגזרים על מטבעות (בבורסה בת"א ניתן לסחור באופציות על שקל / דולר ועל השקל / יורו), או חוזים עתידיים שיכולים לשמש אנשים שרוצים לגדר את הסיכון בגין שינוי שער. פתרון זה רלוונטי לחברות ולאנשים פרטיים שרוב ההכנסות שלהם במטבע אחד ורוב ההוצאות במטבע אחר, לאנשים עם השקעות בסכומים גדולים בבורסות זרות, השקעות בנדל"ן ועוד.

חשוב לשים לב שבין אם נבחר להשקיע באפיק צמוד מדד או לקנות מכשירים לגידור שינויים בשערי מט"ח, אנחנו בעצם קונים ביטוח וכמו בכל ביטוח שאנחנו עושים, הכוונה שלנו היא לא להרוויח ממנו, אלא להקטין את הסיכוי להפסד. בדומה לאותו אדם שקונה ביטוח חיים ומשלם פרמיה כל חודש, גם המשקיע באג"ח צמוד מדד למעשה יוותר על תשואה פוטנציאלית בהשוואה לאג"ח זהה - לא צמוד, אך ייהנה מהגנה במידה של עלייה ברמת המחירים. ישנן תקופות של אינפלציה שלילית וישנן תקופות בהן השקל מתחזק, אך מכיוון שאין אף אחד שיכול לחזות ולתזמן שינויים אלו במדויק מבעוד מועד, חשוב שנהיה מודעים להשפעה של כוחות אלו על כח הקנייה של הכסף שלנו עכשיו ובטווח הארוך.

הכתבה עניינה אתכם? רוצים לקרוא עוד בנושא זה?
הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים.

 האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פיננסי המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם.

אהבתם את הכתבה? שתפו עם חברים!
כתבות נוספות שתאהבו
יש שאלות? תשאירו לנו תגובה או הצטרפו לדיון!
  • לפני 2 שנים

    הכח שהכי משפיע על הכסף שלי זו אשתי. שמישהו יקח לה את כרטיס האשראיכבר

  • לפני 2 שנים

    אחד הדברים שהכי משפיעים על הכסף שלנו זה שאנחנו שמים אותו בבנק או פק"מ או מק"מ למיניהם. נותנים לו לצבור "ריבית" שזה כמו לא לעשות איתו כלום. צריך לתת לכסף לעבוד בשבילנו, אם בבורסה ואם בהשקעות אחרות. זה הכי חשוב !

רוצים לקרוא עוד בנושאים אלו? הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים ישירות למייל.
אתם קוראים: הכוחות השקטים שמשפיעים על ערך הכסף שלנו
Website by:

© 2017 מיטב דש בע”מ
אין באמור כדי להוות ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ אישי המתחשב ומותאם לצרכי ונכסי כל אדם בידי יועץ השקעות מוסמך.