מסיכום המאזן הלאומי ל-2016 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 21 בפברואר 2018, עולים נתונים מעניינים על התפלגות הנכסים של משקי הבית במדינת ישראל.
סך הנכסים של "האנשים מן השורה", כלומר: כל מי שאינם מוסדות פיננסיים, או חברות מסחריות, הסתכם בסוף 2016 בכ-4,048 מיליארד שקלים. הפרוסות הגדולות בעוגה זו הן 1,317 מיליארד שקל בעתודות ביטוח, 1,221 מיליארד בנכסים לא פיננסים, 763 מיליארד בניירות ערך ו- 593 מיליארד במזומן ופיקדונות.
חיסכון פנסיוני אינו משהו שנוצר מעצמו. יש לדאוג שהוא יקרה כבר מגיל צעיר, כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר קרוב למועד הכניסה לשוק העבודה
מה הן אותן "עתודות ביטוח", המהוות 32.6% מסך הנכסים של משקי הבית, החלק הגדול ביותר בעוגה - גדול אף יותר מכל שווי הבתים, הדירות ושאר הנכסים הלא פיננסים של הציבור הישראלי?
הלמ"ס מכוונת כאן לכסף המנוהל בקרנות הפנסיה, ביטוחי המנהלים, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות. בטבלה פנימית של הדו"ח, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אף מפרטת כי בביטוחי המנהלים נוהלו נכון לסוף 2016 כ- 353 מיליארד שקל, לעומת כ- 936 מיליארד שקל בקופות הגמל, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.
די להדחקה
הנתון הזה חשוב ומעניין, כי הוא מוכיח כי דווקא החלק בנכסי הציבור שמקבל הכי מעט תשומת לב תכנונית, הוא החלק הכי גדול בנכסים הללו. בעוד שכמעט אין בנמצא (יש לקוות) ישראלי שיתייחס בקלות ראש לנכסי הנדל"ן שבבעלותו, או לניירות הערך שבהם הוא סוחר, ישראלים רבים מרשים לעצמם לדעת מעט מאוד, אם בכלל, על עתידם הפנסיוני.
נכון, יש עדיין גם ישראלים שעתידים הפנסיוני לא ברור, או שחלילה אין להם תכנית פנסיה. אבל, הפעם אנחנו מדברים דווקא על ישראלים שיש להם קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או קופת גמל, אבל לא תכננו את החיסכון הפנסיוני שלהם. אנחנו מדברים למשל על ישראלים שלא יידעו לענות, אם יישאלו ברחוב, מה גובה הקצבה שהם צפויים לקבל מדי חודש אחרי פרישתם מהעבודה. אם גם אתם נמנים עליהם, דעו שאתם, למרבה הצער, עדיין הרוב, שלא לומר הרוב המוחלט.
קראו עוד במגזין:
- קורס: כלכלה למתחילים - עושים סדר
- הכל על חיסכון לילד
- בשורה לחוסכים: תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה תגדל משמעותית
נתוני הלמ"ס אמורים לשמש כנורות אזהרה, כמאיצים להבנה שהמצב חייב להשתנות – ובמהירות. חיסכון פנסיוני אינו משהו שנוצר מעצמו, יש מאין. יש לדאוג שהוא יקרה כבר מגיל צעיר, כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר קרוב למועד הכניסה לשוק העבודה. צריך גם לתכנן את החיסכון הפנסיוני מראש, לנסות לקבוע יעדי חיסכון וקצבה שאליהם נשאף – ולדאוג שהתיק שלנו אכן עומד ביעדים במהלך השנים, ואם לא – לקבל החלטות על שינויים תוך כדי תנועה.
החלטות אלו אמורות להתקבל גם (ולעיתים בעיקר) לפי גובה דמי הניהול שגובה הגוף המנהל את החיסכון הפנסיוני, הטבות המס הצפויות בהמשך הדרך, בעיקר בגיל הפרישה, וכמובן תשואת התיק על פני השנים.
כל האמירות הללו תקפות גם לעצמאים שצריכים – למעשה, חייבים לפי חוק פנסיה חובה - לדאוג לפנסיה שלהם בעצמם. אבל, כאמור, הפעם הפוקוס לא עליהם: נתוני הלמ"ס מצביעים של "הר" עצום של שקלים אשר מוקצה לחיסכון הפנסיוני של רבים מאתנו. גם אם נמשיך להדחיק אותו הוא לא ייעלם, אלא עלול "רק" לאכזב אותנו מאוד ולפגוע ברמת החיים שלנו כשנגיע לגיל הפרישה לפנסיה.
הצטרפו עכשיו לקרן הפנסיה של ישראל >>
האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פנסיוני/מסי המתחשבים בצרכי כל אדם, ולא נועד להחליפם.
כמה קרן פנסיה תהיה לי בסוף השנה? שאלה חשובה אך זו לא השאלה הגדולה.
האם אני אוכל להחזיק עבודה מסודרת עם הפקדות פנסיוניות עד גיל הפרישה זו השאלה ואת הסיכון הזה צריך לקחת בחשבון.
גם בגילאי 35-40 אפשר פשוט לפנות למעסיק ולהגדיל את ההפרשה לפנסיה?
בעוד 4 חודשים אני בת62 אפשר והגדיל את סכום הפנסיה בכסף שיש לי בקרן ההשתלמות ?
שלום שמחה,
במידה ויש לך קרן השתלמות שכירה, את יכולה להגדיל את אחוז ההפרשות שלך על ידי פנייה ישירה למעסיק שלך בנושא זה.
אנשים לא מבינים שהם מתעסקים בשטויות במקום להקדיש זמן לכסף הגדול