באופן פרדוקסלי, משקיעים רבים ברחבי העולם משקיעים את רוב כספם באפיקי השקעה במדינה בה הם חיים, ללא קשר למצב הכלכלי שלה. בעולם רציונלי, משקיע שמעוניין לפזר סיכונים, היה שואף להשקיע את כספו במספר אפיקי השקעה, כך שיוכל להיחשף למדינות וכלכלות שונות לפי חוזקן היחסי.
לשם הדוגמא, נניח שמשקל הכלכלות של ארה"ב ואירופה בכלכלה הגלובלית הוא כ 40% וכ 25% בהתאמה. כמשקיעים סביר שהיינו שואפים להשקיע את התיק שלנו באותן כלכלות בהתאם למשקלן היחסי . יחד עם זאת, בפועל משקיעים רבים ברחבי העולם אינם פועלים כך ומשקיעים את רוב כספם בני"ע הקשורים למדינה בה הם חיים, ללא קשר מצבה הכלכלי.
מה הסיבות להעדפת ניהול תיקי ההשקעות בישראל?
הסיבות לכך הן בעיקר פסיכולוגיות ונובעות מתחושת הנוחות והביטחון שמשקיעים אלו מקבלים מעצם הידיעה שכספם מושקע במדינה שלהם ולכן הוא לכאורה יותר קרוב ויהיה נגיש כשירצו אותו. סיבה נוספת, היא הרצון של המשקיעים להיצמד למה שזמין להם. הרי בסופו של יום הם חיים וצורכים בארץ ולכן נהנים מזמינות גבוהה יחסית של מידע אודות שוק ההון המקומי. בין אם הם מתעדכנים על המתרחש באמצעות הרדיו או האינטרנט, זמינות זו מעגנת את ביצועי השוק המקומי כנקודת ייחוס, אליה ישוו אלטרנטיבות השקעה.
דוגמא שיכולה להמחיש את בעייתיות ריכוז ההשקעות שלנו, היא הסיפור של מדינת באדולינה. דמיינו לרגע השקעה במדינה שנקראת באדולינה.
- מדינה קטנה, עם כלכלה מבוססת על ייצוא, מוקפת במדינות עוינות ובעלת מצב ביטחוני רעוע.
- מדינה צעירה (בקרוב חוגגת 70 שנה) סובלת משחיתות רבה בכלכלה הריכוזית שלה ובכל דרגי הממשל והשלטון.
- שוק ההון בבאדולינה קטן ולכן רגיש יותר לפעילות ספקולנטים.
- יש הטוענים שבשנים האחרונות התפתחה במדינה בועת נדל"ן.
האם הייתם מרגישים בנוח להשקיע בבאדולינה, את רוב כספכם? חשוב לציין שלא מדובר בהשקעה נקודתית לטווח קצר, אלא בחשיפה גורפת של כל אפיקי החיסכון שלכם לכלכלת מדינה זו, החל מפיקדונות, תיקי השקעות ועד לחיסכון לטווח הארוך שלכם (פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל ועוד). עדיין מרגישים בנוח?
נגישות המידע וקלות החשיפה
לפני מספר עשורים, ההשקעה בבורסות זרות בעולם הייתה מסובכת יותר לאור פערי המידע הזמינים למשקיע הממוצע. פערים אלו נבעו מהפרשי שעות המסחר, קשיי שפה וכמובן עמלות מסחר הכרוכות בהשקעה בבורסות זרות. אך כיום המצב שונה לחלוטין. האינטרנט מקל עלינו לעקוב ולסחור בנכסים שונים בבורסות בחו"ל, ובכך מאפשר לנו יכולת תגובה מהירה יותר להתפתחויות כלכליות. שקיפות וגמישות אלה משפרות את תחושת הביטחון של המשקיעים שמחליטים להגדיל את החשיפה למסחר בחו"ל.
היתרונות של פיזור תיקי ההשקעות בחו"ל
משקיע שרצה בעבר להגדיל את החשיפה לחו"ל, לקח בחשבון שהוא חושף עצמו גם לשינויים בשערי מט"ח (למשל משקיע באירופה יושפע משינויים בשער החליפין בין היורו לשקל). אך כיום מאפשרות תעודות סל וקרנות נאמנות להיחשף לבורסות ברחבי העולם, גם ללא הצורך להמיר שקלים למט"ח או להיחשף לסיכוני מט"ח (על ידי רכישת קרן נאמנות / תעודת סל, אשר מנוטרלות מטבע ומגדרת את השינוי בשערי המט"ח).
סיבות אלה ואחרות מקלות על פיזור השקעה לחו"ל ומגבירות את האטרקטיביות שלה.
"כשיורד גשם כולם נרטבים"
ישראל אינה אי של יציבות ביטחונית וכלכלית. פיזור החשיפה המנייתית והאג"חית של תיק ההשקעות שלנו בין מדינות, מאפשר את הקטנת הסיכון, ע"י הגדלת החשיפה לשווקים חדשים ולסקטורים שלא קיימים בבורסה הישראלית. אנו מכירים את הטענה כנגד פיזור התיק, אשר מתייחסת לעובדה שאחת לכמה שנים פורץ משבר כלכלי גלובלי המשפיע על הבורסות ברחבי העולם לרעה, ואין טעם להשקיע בחו"ל כיוון ש"כשיורד גשם, כולם נרטבים".
למרות הדיבורים על גלובליזציה, הכלכלה העולמית אינה מקשה אחת. למדינות שונות יש כלים שונים והשקפות שונות להגיב למשברים. שונות זו משפיעה באופן ישיר על ביצועי השווקים הפיננסים במדינות שונות במהלך משבר ויכולתן לצאת ממנו בצורה מהירה. דוגמא לכך, היא האופן השונה שארה"ב והאיחוד האירופאי התמודדו עם משבר הסאבפריים משנת 2008 ועד היום. התמודדות שונה זו, הובילה לכך שבעוד שכלכלת ארה"ב רושמת מזה כמה שנים צמיחה בתוצר וירידה באחוזי האבטלה, אירופה עדיין מתמודדת עם צמיחה אפסית ושיעורי אבטלה גבוהים.
הקטנת סיכונים
חשוב לזכור שפיזור מסייע להקטין סיכון בתיק ההשקעות גם בתקופות של צמיחה. כך למשל, מדד המעוף הישראלי עלה בשלוש השנים האחרונות בכ- 17.74%, בעוד מדד המניות האמריקאי S&P 500 , עלה בזמן זה בכ- 29.48%. מדובר בפער (תשואה עודפת) של יותר מ- 60%, שמשקיע שריכז בתקופה זו את כל השקעותיו בארץ, לא נהנה ממנו.
בין אם מדובר בהשקעה לטווח ארוך או קצר, רצוי להיות מודעים לשונות ולמחזוריות הזו בכלכלה העולמית ולהתכונן אליה בהתאם, מכיוון שלא ניתן לתזמן שווקים ואין דרך לנבא מתי יפרוץ המשבר הבא ועל איזו כלכלה הוא ישפיע.
רוצים לקרוא עוד על שוק ההון?
הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים שיעניינו אתכם.
*הנתונים במאמר מעודכנים לאפריל 2016. האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פיננסי המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם.
