ניהול השקעות עצמאי או באמצעות מנהל השקעות: יתרונות וחסרונות

השקעה בשוק ההון בעידן הטרום-טכנולוגי

באותם ימים, זרימת המידע הייתה איטית ומצומצמת יותר, כך שלאנשים שהתעניינו בכלכלה היה קשה יותר לעקוב אחר ההתפתחויות היומיומיות של השווקים בארץ ובעולם, ולכן הם נעזרו באנשי מקצוע, בין אם הם היו מנהלי תיקים, מנהלי השקעות בקרנות נאמנות וקופות גמל או אנשי מקצוע אחרים בשוק ההון.

לאותם אנשי מקצוע היה יתרון משמעותי כיוון שהיתה להם נגישות למידע והמשאבים הנדרשים לנתח אותו במהירות יחסית ובאופן מושכל.

מכיוון שבהשקעות יש יתרון ליכולת לזהות במהירות אירועים מהותיים ומגמות כלכליות ולהגיב להם, הצליחו אותם גופים ואנשי מקצוע לגרוף רווחים ותשואות עודפות, זאת לעומת המשקיע הרגיל שהיה נדרש להשקיע זמן ומאמץ רב כדי לעקוב ולנהל את תיק ההשקעות שלו, לבדו. לכן, רוב הציבור נהג להשאיר את החלטות ההשקעה לגבי חסכונותיו (קצרי וארוכי הטווח) אצל אותם אנשי מקצוע שנהנו מיתרונות לגודל ומקצועיות וכפועל יוצא, יכלו להשיא תשואות חיוביות לתיק ההשקעות.

השקעה אקטיבית או פאסיבית?

תפיסה זו של השגת תשואה עודפת לעומת מדד הייחוס (מדדי מניות, מדדי אג"ח, שערי מט"ח, סחורות ועוד) ע"י תזמון ובחירה מושכלת של נכסים פיננסים, נקראת השקעה אקטיבית, ועבור אותו שירות של ניהול ההשקעות (והמערך התפעולי שסובב אותו) נהוג לגבות דמי ניהול.

אך האם, כיום, יש עוד טעם לחסוך את כספנו בצורה כזו? האם השינויים של העשורים האחרונים יכולים לאפשר גם לאנשים שאינם מנהלי השקעות מקצועיים להשיג תשואות טובות, לפחות כמו המומחים?

בשנות ה- 80 וה- 90 של המאה קודמת, גרסו מחקרים כלכליים שבניגוד לתפיסה הרווחת, רוב התשואה בתיק ההשקעות לא נבעה מבחירה פרטנית של ני"ע, אלא מההקפדה על ביזור ההשקעות ופיזור הסיכונים ע"י הקצאת הכספים לאפיקי השקעות שונים (Asset Allocation). כמו כן, מחקרים הראו שהתשואה שמוצרים אלה מצליחים לייצר, במקרים רבים אינה מצדיקה את דמי הניהול שדרשו הגופים המנהלים אותם.

מכיוון שאין הוכחה אמפירית לכך שלמנהלי ההשקעות יש יכולת עודפת לבחור ני"ע ולתזמן את ההשקעות בהם, ליצור תשואה עודפת לעומת מנהלי השקעות אחרים, וכפועל יוצא להצדיק את עלות הניהול של הכסף במוצר- עולה השאלה, מה היתרון בניהול הכספים בצורה הזו?

על רקע הממצאים הנ"ל והתקדמות הטכנולוגיה, החל שינוי תפיסה שהוביל להקמת סוג חדש של מוצרי השקעה, בשנות ה- 90 בארה"ב ובאירופה והחל משנת 2000 בישראל. מוצרים אלו לא שאפו לייצר תשואה עודפת על מדדי הייחוס, אלא התחייבו לעקוב כמיטב יכולתם אחר נכסי בסיס ומדדים שונים, על מנת להשיג את התשואה של אותו מדד- לכן הם נקראו מוצרים מחקי מדד או מוצרי השקעה פאסיביים.

הגופים המנהלים מוצרים מחקי מדדים יכלו לגבות דמי ניהול נמוכים יותר, כיוון שלא נדרשו להעסיק מומחים רבים המנתחים ני"ע ומבצעים פעולות מסחר במהלך השנה על מנת לנסות ולהשיג תשואה עודפת על השוק. בין אותם מוצרים מחקי מדד ניתן למנות כיום תעודות סל, קרנות סל, קרנות מחקות, ETF ועוד. למרות שיש הבדלים בין המוצרים השונים, כולם נוקטים בגישה פאסיבית, משמע מנסים להיצמד למדד ולא מנסים להכותו.

אופן העבודה של מכשירים אלו משתנה מעט בין מוצר למוצר, אך בגדול, הרעיון דומה - כאשר אנו רוצים לרכוש תעודת סל ב-10,000 ש"ח, העוקבת אחר מדד ת"א 25, אנו למעשה רוכשים בסכום זה את 25 המניות שמרכיבות את המדד, בהתאם למשקלן היחסי במדד. מחירה של תעודת סל ינוע בהתאם למחיר נכס הבסיס אחריו היא עוקבת ועל פי נוסחה, הקבועה מראש בתשקיף התעודה (בניכוי עלויות הניהול של התעודה). כך נחסך למשקיע הזמן והמאמץ הכרוכים ברכישה של 25 מניות שונות וביצוע התאמות במשקל של כל מנייה בעקבות שינויים בשער הנייר.

 3 יתרונות להשקעה במוצרים מחקי מדד

1. שקיפות - בכל תשקיף של תעודת סל מצוינת נוסחת החישוב של התעודה, היוצרת קשר מתמטי ישיר בין מחיר נכס הבסיס לבין מחיר התעודה. זאת לעומת קרן אקטיבית, שניסיונותיה להכות את השוק עלולות להביא לתוצאה הפוכה.
2. נזילות - בניגוד לקרנות נאמנות וקרנות זרות שהמסחר בהן אינו רציף וניתן להעביר בהן הוראה רק אחת ליום או לתקופה (תלוי בתשקיף הקרן), תעודות סל בארץ ו-ETF בחו"ל סחירים בדומה למניות, כך שניתן להגיב בכל שעות המסחר להתפתחויות כלכליות ולסחור במוצרים אלה.
3. עלות - משום שעלויות ניהול המוצר יורדות ישירות מהתשואה, מנהל ההשקעות חייב להשיג תשואה עודפת רק כדי להשתוות לנכס הבסיס. מוצרים מחקי מדד מנסים להיצמד למשקל המרכיבים במדד ולכן עלויות הניהול שלהם לרוב נמוכות משמעותית ממוצרים אקטיביים מקבילים. חשוב לזכור שבגלל אפקט הריבית דריבית גם להפרש של אחוז בודד בדמי הניהול השנתיים יכולה להיות השפעה אדירה על התשואה ככל שטווח ההשקעה ארוך יותר וככל שנגדיל את סכום ההשקעה הראשוני.

האם כדאי להשקיע באופן עצמאי?

האורקל מאומהה - וורן באפט, הנחשב לאחד המשקיעים המוצלחים בהיסטוריה, התייחס בעבר בהרצאה שנשא באוניברסיטת וורטון, לקושי של משקיעים לא מקצועיים להיות משקיעים אקטיביים טובים. בגלל הקושי של משקיעים אלו לקבוע מהו התזמון והמחיר הנכונים להיכנס להשקעה ומתי לצאת ממנה, הוא המליץ למשקיעים לטווח ארוך להשקיע באמצעות תעודת סל או קרן סל כלשהי, הגובה דמי ניהול נמוכים ועוקבת אחר מדד אמריקאי מרכזי כגון מדד ה- S&P 500 ולקנות אותה בקביעות על פני פרק זמן ארוך.

משקיעים לא מקצועיים אינם היחידים שנתקלים בקושי זה. במציאות הדינאמית והגלובלית של היום, קשה מאוד גם למקצוענים להגיב במהירות ולהכות את השוק באופן עקבי, שנה אחר שנה. חשוב להדגיש שאין זה אומר שהמקצוענים איבדו את הרלוונטיות שלהם.

בכל תעשייה (ניהול השקעות, קרנות נאמנות, קרנות גידור, חסכון פנסיוני ועוד) ישנם מנהלים אשר נמצאים מעל הממוצע ומצליחים להתבלט ביכולות הניהול שלהם באופן עקבי. אולם, לא תמיד קל להשוות ולאתר את אותם מנהלים מוכשרים, ולמשקיעים, אין שום יכולת להבטיח שאותו מנהל יישאר בתפקידו הנוכחי לאורך זמן ולא יוחלף במנהל פחות טוב, בעתיד.

לאור האמור, חשוב לזכור שיותר מאי פעם, כי הטכנולוגיה כיום מאפשרת לאותם משקיעים שרוצים לקחת אחריות על כספם, להרכיב באופן עצמאי תיק השקעות מבוזר המורכב מנכסים מחקי מדד, עם פוטנציאל לייצור תשואה בטווח הארוך במינימום עלות, גם בסכומי השקעה קטנים.

הכתבה עניינה אתכם? מעוניינים לקבל מידע נוסף על עולם ההשקעות?
הירשמו לאתר וקבלו מאמרים נוספים בנושא.

האמור אינו מהווה ייעוץ ו/או שיווק פיננסי המתחשבים בצרכי כל אדם ואינו נועד להחליפם.