אלכס זבז'ינסקי - הכלכלן הראשי של מיטב דש, מנתח בראיון הווידיאו המצורף את שוק המט"ח וכיוונים אפשריים של השקל בעתיד הקרוב.
"השקל אכן התחזק השנה ב-5%-10% מול כל המטבעות העיקריים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים שקל חזק כל כך. זה קרה גם בשנים האחרונות, אבל השנה העוצמה חזקה במיוחד"
השקל ממשיך להיות מטבע חזק. מהם הכוחות שתומכים בו?
"השקל אכן התחזק השנה ב-5%-10% מול כל המטבעות העיקריים. זו לא פעם ראשונה שאנחנו רואים שקל חזק כל כך. זה קרה גם בשנים האחרונות, אבל השנה העוצמה חזקה במיוחד. באופן כללי, נהוג להגיד שמה שתומך בשקל זה הכוחות הכלכליים. המשק הישראלי צומח בקצב יחסית טוב למדינות אחרות בעולם. יש פה ייצוא חזק, יש פה עודף בחשבון השוטף, יותר דולרים נכנסים למשק מאשר יוצאים מהמשק".
"יחד עם זאת, צריך להגיד שההתחזקות של השקל רוכבת השנה על גל ספקולטיבי. אם נסתכל, הדולר התחזק בעולם מתחילת השנה, וכשזה קורה השקל בדרך כלל נחלש. לפעמים הוא נחלש בשיעור יותר קטן - אבל נחלש. השנה ראינו תופעה מאוד מאוד מיוחדת: הדולר בעולם התחזק, אבל השקל התחזק מול הדולר. זאת אומרת שהפער בין המטבעות מאוד גדל".
"נקודה נוספת, שקצת מחשידה היא שההתחזקות של השקל לא נובעת רק מגורמים כלכליים - זו העובדה שהמגזר העסקי, היבואנים והיצואנים, דווקא קנו דולרים השנה. במחצית הראשונה של השנה הם קנו כמעט 8 מיליארד דולר, מה שאמור היה להחליש את השקל. אבל, כאמור, השקל התחזק. אז מי בכל זאת מכר דולרים וקנה שקלים? בעיקר משקיעים פיננסיים כמו תושבי חוץ, משקיעים זרים והמשקיעים המוסדיים הישראלים. אם אני לוקח את התופעות האלו, יש חשד שהשנה השקל התחזק יותר על רקע כוחות ספקולטיביים ולא על רקע כוחות הכלכלה, הצמיחה או הייצוא".
קראו עוד במגזין:
- על הנייר: איך יודעים באיזה ניירות ערך הכי כדאי להשקיע?
- עשיתם "קופה" באירוע. מה עושים עם הכסף?
- נעים מאוד להכיר: 4 חידושים טכנולוגיים שיוזילו את ביטוח הרכב
האם בנק ישראל צריך להתערב במסחר במט"ח?
"בנק ישראל צריך להתערב במסחר במט"ח, מה שהוא לא עשה מתחילת השנה, מכיוון שעל התחזקות השקל משפיעים כנראה כוחות ספקולטיביים. אמנם, נגיד בנק ישראל - פרופ' אמיר ירון אמר בכמה הזדמנויות שהוא לא רואה בהתערבות בשוק המט"ח מדיניות מועדפת, להבדיל ממה שהיה נהוג בשנה שעברה, עם הנגידה הקודמת".
"עם זאת, בעולם, כולם מתערבים. ההתערבות בשוק המט"ח מתרחשת גם באירופה וגם ביפן. לאחרונה ראינו את זה קורה בסין, שביום אחד המטבע נחלש ב-3% בתגובה למלחמת הסחר. לכן, אין טעם לשבת בצד בחיבוק ידיים ולחכות שהשקל ימשיך להתחזק ויפגע בייצוא הישראלי. אגב, זה לא ייצוא הסחורות, זה גם תעשיית ההיי-טק. המשכורות של מהנדסי התוכנה בישראל בדולרים מאוד מתייקרות כשהשקל חזק, וזה הופך אותנו לפחות תחרותיים. לכן בנק ישראל צריך להתערב, הוא לא יוכל לשנות לגמרי את הכיוון, אבל הוא יכול למתן מגמה ובכך לאזן בין הכוחות השונים".
לאן השקל ממשיך מכאן?
"אם הכוחות הכלכליים ימשיכו באותן מגמות, השקל אמור להמשיך להתחזק. אבל, פה יש נקודה מעניינת: אם נסתכל על השווקים בעולם בשנים האחרונות, נראה מגמה מאוד מיוחדת. כששוק המניות בארצות הברית עולה, לדוגמא מדד 500 S&P, אז בדרך הכלל השקל מתחזק. וכששוק המניות יורד, השקל נחלש. זה קיים בחמש השנים האחרונות לפחות, ויש לכך כמה סיבות. לכן, אם נראה שמלחמת הסחר מחריפה, שהיא ממשיכה לפגוע בכלכלה האמריקנית ובכלכלות אחרות, ושבעקבות כך השווקים נחלשים – ככל הנראה, גם השקל ייחלש".
האמור אינו מהווה ייעוץ / שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם ואין באמור משום הבטחת תשואה או רווח.
מלחמה השקל לרצפה
הגיע הזמן שהנגיד יזיז את עצמו ויפסיק לשבת בחוסר מעש
הוא צריך לטפל קודם בכלכלה ורק אחר כך לדאוג לאינפלציה
מה לגבי התנהגות הפאונד לאור הברקזיט שמתרחש או מתעכב...
ה"ספקולנט" הוא דווקא בנק ישראל, אשר התערב במסחר במשך שנים, ובתיאום עם ראש הממשלה, בולם את התחזקות השקל ופורס אותה על פני שנים ארוכות. אחרת היינו רואים זינוק של 25% בשער, כבר לפני שנתיים שלוש, כפי שקרה למטבע בסינגפורי.
השקל יחזור ל 3.2 שקלים לדולר, כפי שהיה לפני כ 20 שנה, והתוצר יגיע ל 50 אלף דולר לנפש, כפי שהבטיח ראש הממשלה בתוכנית הרב שנתית שלו.
היצואנים קונים שקלים בהיקפים אדירים כדי לממן את המשכורות, באמצעות הדולרים והיורו המתקבלים מהלקוחות. ניתוח לא מדויק בלשון המעטה, ואפילו מטעה.